החלטה בתיק בש"פ 8099/10

           בפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ד' מגד) בתיק 31867-10-10, מיום 2.11.10, אשר לפיה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו בתיק העיקרי.

1.        כתב האישום ייחס לעורר את העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); ניסיון לרכישת נשק - עבירה לפי סעיף 144(א) רישא בצירוף סעיף 25 לחוק; ניסיון לרכישת תחמושת - עבירה לפי סעיף 144(א) סיפא בצירוף סעיף 25 לחוק.

2.        בכתב האישום נטען, כי הנאשמים 1 ו- 2  (להלן: "הנאשם 1" ו-"הנאשם 2" או "המשיבים") קשרו קשר למכור אקדח וכן מחסנית ובה שני כדורים. הנאשם 1 סיכם עם העורר כי ישלם לו תמורת האקדח סך של 9,300 ש"ח, ובה בעת סיכם עם הנאשם 3, כי זה ישלם לו תמורת האקדח 9,500 ש"ח. עוד עולה מכתב האישום, כי בתאריך 1.10.10 נפגשו הנאשמים 1 ו- 2, בשעת אחר הצהריים, במקום מפגש ביבנה. הנאשם 1 הגיע ברכב מסוג "הונדה", כשהוא פסול מלנהוג והנאשם 2 הגיע ברכב מסוג "מאזדה". הנאשם 2 המתין מאחורי בית עסק למכירת פלאפל, והנאשם 1 כיוון את הנאשמים 3, 4 ו- 5 (להלן : "הנאשם 3", "הנאשם 4" ו"הנאשם 5" או "הקבוצה"), שהגיעו למקום ברכב מסוג "מיצובישי לנסר". הנאשם 1 ניגש לרכב המיצובישי, הנאשם 3 יצא ממנו ושניהם הלכו אל מאחורי הפלאפל. במעמד זה המשיבים מסרו לנאשם 3 אקדח ומחסנית. הנאשם 3 שב אל המיצובישי, התיישב ליד הנאשם 5, שנהג ברכב, בעוד הנאשם 4 יושב מאחור, והרכב עלה על כביש 20. בהמשך הרכב נעצר והאקדח נמצא מוסתר בתוך גרב מתחת לשטיח שהיה מונח לרגלי הנאשם 3. בה בעת, כך נטען, הנאשם 1 סיכם עם העורר שימתין לו בתחנת הדלק ביבנה עם הכסף לצורך רכישת האקדח והעורר עשה כן. לאחר שהנשק נמכר, כמתואר לעיל, הגיע הנאשם 1 למקום המפגש, העורר עלה לרכבו של הנאשם 1 ולאחר מכן הם נעצרו. בכיסו של העורר נתפס סך של 9,300 - הסכום שסוכם כי ישלם תמורת האקדח.

3.        כבר כאן אעיר, כי מהדיון שלפניי עלה כי אין המדובר ב"מכרז". מה שקרה לכאורה הוא, שכשנאשם 3 טען שאין לו כסף הציע נאשם 1 את האקדח לעורר, שהסכים לקנותו והם קבעו להיפגש בתחנת הדלק. בינתיים גייס הנאשם 3 בכל זאת את הכסף והאקדח נמכר לו.

בית משפט קמא

4.        בא כוח העורר טען כי למרשו אין קשר למי מהנאשמים האחרים, למעט לנאשם 1, ולכל היותר מדובר בצירוף מקרים אליו נקלע, למזלו הרע. עוד טען כי העורר התכוון לשכור מהנאשם 1 רכב. כן טען, שהעורר שיתף פעולה בחקירה ונתן הסבר להימצאות הסך של 9,350 בכיסו. לחילופין, ביקש לשחררו בתנאים מגבילים.

5.        לא אאריך בקביעות בית המשפט קמא על כך שיש ראיות לכאורה נגד העורר על כך שניסה לרכוש אקדח מהנאשם 1. לא אאריך בעניין זה משום שבדיון שהתנהל בערר, ולאחר שהראיות לובנו ונותחו בדיון על פה, הסכים בא כוח העורר לראיות לכאורה, אף שעמד על כך שהמילה "אקדח" לא נאמרה בהאזנות הסתר השונות, אלא המילה "צ'ק".

6.        בבוחנו חלופת מעצר עבור העורר, קבע בית המשפט המחוזי, כי העורר לא רכש בסיכומו של דבר את האקדח, רק משום שלא היה מוכן לשלם את המחיר שנדרש ממנו. הוא ציין כי הדברים עולים, לכאורה, מהאזנת סתר לשיחה של הנאשם 2 עם הנאשם 1 מתאריך 1.10.10. הנאשם 1 מספר לנאשם 2 שהוא לוקח את העורר לביתו ומוסיף כדלקמן: "הבן אדם לא רוצה לקחת אותו במחיר שאמרתי לו. אין, תרדו במחיר, הוא ייקח אותו...". לעורר עבר פלילי מכביד בעבירות רכוש וסמים, לרבות סחר בסמים, שבגינו ריצה 10 חודשי מאסר בשנת 2006. לפיכך, קבע בית המשפט, כי נשקפת ממנו מסוכנות גבוהה, שחלופת המעצר לא תוכל לאיינה, ועל כן קבע כי העורר יוותר במעצר עד תום ההליכים נגדו.

הטענות בערר

7.        העורר טוען מלכתחילה לאי קיומה של תשתית ראייתית לכאורית מספקת, המקימה עילת מעצר, ואולם, לאחר הדיון בפניי חזר בו מטענה זו.

8.        עיקר טענתו של העורר היא, כי בהחלטה המורה על מעצרו עד לתום ההליכים, מבלי שנבחנה, לשיטתו, חלופת מעצר, ולו בדרך של קבלת תסקיר מעצר, קיימת אפליה, וזאת מהטעם שעבור הנאשמים 4 ו-5, נקבע שיוגש תסקיר מעצר, אף שהתשתית הראייתית נגדם, לשיטתו, חמורה בהרבה מאשר מיוחס לו. כמו כן, לטענתו, העורר שיתף פעולה מלאה עם חוקריו, בעוד שהנאשמים 4 ו-5 מילאו פיהם מים לכל אורך החקירה.

9.        מוסיף העורר וטוען, כי לא ניתן להכתיר את עברו הפלילי כ"מכביד", לפי שחלקן הארי של העבירות שעבר הינן עבירות של צריכת סמים לשימוש עצמי, וכי אין לו כל עבירה הקשורה לנשיאת נשק או אמל"ח.

10.      בא כוח העורר עומד גם על נסיבותיו האישיות וטוען, כי הינו צעיר לימים, בן 27, נשוי ואב ל-4 ילדים קטינים, העובד למחייתו ולפרנסתו במסעדה שבבעלות משפחתית, והינו עמוד התווך של התא המשפחתי, וכי העורר שינה כליל את אורחות חייו, ותעיד על כך העובדה כי הרשעתו האחרונה הינה משנת 2007, כאשר ביצוע העבירה היה שנה קודם לכן. לטענת העורר, כל מעייניו נתונים למשפחתו.

11.      אשר על כן, מבקש העורר מבית המשפט לקבל את הערר, ולהורות על שחרורו של העורר לחלופת מעצר, בתנאים שימצא לנכון לקבוע, ולחילופין להשוות מעמדו של העורר בהליך זה למעמדם של נאשמים 4 ו-5, היינו להפנות את העורר לקבלת תסקיר שירות מבחן, שיבחן חלופת מעצר.

דיון והכרעה

12.      לאחר שהוסרה מעל הפרק, לאחר דיון ארוך, הטענה בדבר העדר ראיות, נותרנו עם טענת האפליה והטענה כי יש לשחרר לחלופת מעצר. אבהיר, כי לא עלה בידי העורר לקנות את האקדח לא בגלל שהפסיד ב"מכרז", אלא בשל כך שהנאשם 3 גייס בסופו של דבר את הסכום הנדרש ובכך הקדים אותו. כך עלה מדברי בא כוח המשיבה לפני. ואולם, נכון הוא כי העורר מצדו היה מוכן ומזומן לקנות את האקדח, לאחר בדיקתו, אלא שהנאשם 3 הקדימו. אמנם, נכון הוא שהעורר לא תר אחרי אקדח. ההזדמנות נקרתה בדרכו. עם זאת, עברו הפלילי מכביד למדי, והעובדה שמדובר בניסיון בלבד היא רק בשל כך שהנאשם 3 "הקדים" את העורר. מי שמוכן לעשות עסקאות בנשק הוא מסוכן לציבור, ובכך צדק בית המשפט המחוזי.

13.      נותרה טענת האפליה לגבי הנאשמים 4 ו-5. בא כוח המדינה טען כי נאשמים אלה עומדים בצילו של רוכש הנשק, הנאשם 3. על כך משיב בא כוח העורר כי הנאשמים 3, 4 ו-5 הוצגו כחבורה אחת. בית המשפט הורה על שחררום משום שמהראיות עלה שחלקם ברכישת הנשק מינורי יחסית. לנאשם 4 אין הרשעות קודמות ולנאשם 5 הרשעה אחת בעברה שאינה חמורה. לעומת זאת לעורר עבר פלילי מכביד.

           לא ראיתי בשלב זה מקום להתערב בהחלטת המעצר שהיא מוצדקת רק בשל כך שהנאשמים 4 ו-5 שוחררו (ראו והשוו: בש"פ 7686/03 רפייב נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ז(6) 753, (2003)). בין כך ובין כך השוני בעבר הפלילי מצדיק, כשלעצמו, את האבחנה.

14.      הערר נדחה.